אגרגטים

אגרגט מתייחס לכל אותם החומרים הגרגריים המשמשים בתוספת חומר מליטה ומים להכנת בטון,מלט, כגון חצץ, פולית, עדש וכו’...
ככל שהאגרגט יותר גס התערובת יותר מאסיבית.
תקן ישראלי מס’ 3- אגרגטים מינרלים ממקומות טבעיים, אגרגטים צריכים להיות קשיחים חזקים, ללא ציפוי דביק או כרום של חרסית.
לא יפעלו חומרים מזיקים שצורתם או כמותם עלולה להפריע לחיזוקו של הבטון.
התקן קובע דרישות מזעריות/מרביות המתייחסות לתכונות ספציפיות שיש להם חשיבות מבחינה השפעה על טוב הבטון.למשל:תכולת אבק,ספיגות מרבית.
על האגרגטים להיות אטומים למים בשביל לא לספוח מים מהתערובת.

סיווג אגרגטים ע"פ גודל:
- אגרגט גס( פולית גסה ) – 19-37.5 מ"מ
- פולית – 14-19 מ"מ
- עדשית – 9.5-14 מ"מ
- שומשום (שומשומית) – 2.39-9.5 מ"מ

תהליך הייצור:
גריסה של סלעים, חצץ, חול, התפוררות טבעית, חרסית תופחת (אדמה שהתקשתה וטוחנים אותה).

דירוג ומיון לפי נאפות:
1 . דירוג האגרגט-
מתייחס לחלוקת החומר לפי גודל הגרגירים באמצעות אנליזה ניפוי, התוצאה באחוזי משקל – משקל החומר הנשאר או העובר את הנפה ביחס למשקל הדגם.

2. מודל הגרגרים- (ספירת הגרגר)
ככול שספרת הגרגר גדולה יותר כך האגרגט הגס, הגדול, הוא האגרגט
הדומיננטי בתערובת. אנו מסתמכים על נתון זה בתכן תערובות בטון.

3. עקום הדירוג
לפי הנתונים בטבלה 10.6 וציור 10.2.


טבלה 10.6- דוגמה לרישום וחישוב דירוג אגרגט:

כינוי
הנפה(*) השתייר על הנפה שיור סכומי
באחוזים
בגרמים באחוזים
1 2 3 4
37.5 0 0 0
(25) 527 7.6 (7.6)
19 4,233 60.4 68.0
(14) 1,940 27.7 (95.7)
9.5 300 4.3 100.0
4.75 - - 100.0
2.36 - - 100.0
1.18 - - 100.0
0.60 - - 100.0
0.30 - - 100.0
0.15 - - 100.0
עבר 0.15 - - -
סה"כ 7,000 100.0 768.0

* הנפות הנכללות בסוגריים הן נפות ביניים ואין להתייחס אליהן בחישוב ספרת הגרגר.

מודול הגרגר
"מודול הגרגרים" או "מודול הדקות" (fineness modulus). מחשבים את ספרת הגרגרים ע"י סיכום עמודת השיור הסכומי, מבלי להביא בחשבון את השיורים על נפות הביניים, וחלוקתו של הסכום המתקבל במאה.
לדוגמה ניקח את הסיכום השיורי בטור 4 בטבלה 10.6, בלי להביא בחשבון את נפות הביניים 14 ו- 25 מ"מ, נותן 768, נחלק סכום זה במאה ונקבל כי ספרת הגרגר הינה 7.68.
אנו למדים מנתון זה כי ככול שספרת הגרגר גדולה יותר אז כמות האגרגטים הגדולים בתערובת גדולה יותר.

גרגר מרבי
גודל של גרגר מרבי שווה לגודל העינה(החור) של הנפה הקטנה ביותר שלא נשאר עליה כל חומר בזמן הניקוי.
לדוגמא: אגרט 25/14 עובר נפה 25 מ"מ ונשאר על נפה 14 מ"מ.
היתרונות והחסרונות בתערובת המכילה אחוז גבוה של אגרגט גדול:
היתרון: שטח פניים קטן יותר של האגרגט ומאפשר לנו להקטין את כמות המים הדרושה להכנת בטון, ולקבל בטון איכותי יותר. ובנוסף מאפשר לנו להקטין את כמות הצמנט והוזלת מחיר הבטון (נפח גדול של האגרגט).
חסרון: גרגרים גסים מדי עלול לפגוע בציפוף הבטון.
תקן ישראלי 466 פרק 3 סעיף 3.2.1.3 , מגביל את גודל האגרגט כך שלא יעלה על הקטנה שבמידות הבאות:
- 1/5 המידה המינימאלית בין הטפסות (טפסנות בין הצדדים).
- 1/3 העובי בכל סוגי תקרות מקשיות.
- 3/4 המרווח הפנוי בין מוטות זיון בודדים.

למתכנן השלד מותר שגודל האגרגט יעלה על ההגבלות שבסעיף זה בתנאי ששיטת היציקה הציפוף מנעו פגיעה בבטון, קיני חצץ (חללים).

ע"פ הנתונים בטבלה, בעקומה העליונה ישנו חוסר באגרגט בין גודל 0.6 מ"מ לבין 2.36 מ"מ ולכן הוא נקרא "דלוג דירוג", ואילו בעקומה התחתונה החומר מכיל את כל גדלי האגרגטים והוא נקרא "רצוף דירוג".

אגרגט – תכונות פיסיקליות

ספיגות:
אגרגט רטוב אגרגט ספוג
יבש פנים במים

יבש רטיבות רטוב ברוויה
ספיגת רטיבות רטיבות חופשית

תקן ישראלי מס’ 3 - מגביל את ספיגת האגרגט מסוג א’ ל-2.5% ממשקלו לוקחים אגרגט רטוב (B) מיבשים אותו בתנור (A)
רטוב יבש
אחוז רטיבות B - A x 100 = A
אגרגט יבש- סופג מים.
אגרגט רטוב- מפריש מים.

סוגי אגרגט ע"פ תקן ישראלי:
- אגרגט סוג א’ – בטונים בתנאים אגרסיביים, מסוג ב-40 ומעלה.
- אגרגט סוג ב’ – בטונים בתנאים שרות רגילים, לא נדרש חוזק גבוה.
שימוש ברטיבות חופשית מגדיל את כמות המים בתערובת והתערובת דלילה יותר, משמע חוזק קטן יותר.

משקל מרחבי של אגרגט (תערובת):

משקל G ( דירוג אגרגט
------ ----- = R משקל מרחבי של תכולת רטיבות F
נפח V החומר או האגרגט דרגת הידוק )

פולית עדשית- גס- 65% לא מהודק מהודק
חול מודרג- חול דיונות- 35%